התבוננות

התבוננות הינה המרכיב במדיטציה שמשחרר אותנו מכבליהם של האמונות והרגשות המכאיבים בהם אנו מחזיקים.
הביטוי הפנימי של הרגשות שלנו נמצא בחלל הגוף, לדוגמא אנו מרגישים את העצב "תקוע בגרון", ואת ההתרגשות והפחד כמו "פרפרים בבטן".

התבוננות בגוף היא בעצם צפייה ניטראלית מהצד בכל התרחשות פיזית.
זה יכול להיות דרך החושים – דגדוג, גירוד, כאב פיזי, או תחושת האוויר שנכנס מהאף.
זה יכול להיות גם דרך הרגש, למשל לצפות בחלל שהעצב תופס בגרון ופשוט לראות אותו- לא כדבר שלילי או חיובי, בלי לייחס לו מצוקה או כאב, ובלי לשפוט לסווג אותו כמסוכן, מאיים או כואב.

צפייה ניטראלית זו מאפשרת תהליך הפוך לתהליך שבו הרגש מציף, משתלט ומפעיל אותנו בצורה אוטומטית חיצונית.
דוגמא לשרשרת אירועים אפשריות בהן רגש משתלט :

אשמה פנימית עלולה להוביל לנתינה אוטומאטית(ארגיש אשמה אם לא אתן)שמבטיחה את הקבלה של אנשים אותי בחברה, אך נתינה זו מלווה בציפייה שעלולה להוביל לאכזבה ומייד אחריה לכעס שעלול להוביל שוב לאשמה.


ההתבוננות מאפשרת מעין עצירה בכל שלב בו אנו נמצאים, התבוננות בתחושה מאפשרת לה להתמוסס, ומאפשרת לנו להתמלא במשהו אחר באותו חלל שהתפנה.
התבוננות מאפשרת חופש בחירה.

תרגול של התבוננות מתאים באופן מיוחד לאנשים המתקשים לשים בקרה על רגש ומניחים לו להציף ולהשתלט, או לאנשים שממגוון סיבות מתקשים להיות "בתוך עצמם" וממהרים החוצה, לתגובה.
אצל אנשים שפיתחו בקרה מרובה על רגש (כגון הדחקה,רציונליזציות) חשובה מאד הכְוָוָנה רגישה בתרגול ההתבוננות, כיוון שהתהליך עלול להוות בריחה וניתוק מעולם הרגשות לניטראליות.